שם הפרק נגזר כמובן מהביטוי המופיע בסוף כל פרק 'אריח על גבי לבנה'. אריחא הוא שמה הערבי של יריחו.
אתחיל בגילוי שהפתיע אותי, שועל קרבות תנ"כי שכמוני. ללמדנו שתמיד ניתן למצוא משהו חדש. במהלך העבודה על הפרק גיליתי ששם העיר מופיע בתנ"ך בשתי צורות. יריחו וירֵחו.
על משמעות ההבדל נדון בהמשך. כמו כן התברר לי שפרק אחד של דבר היום אינו רחב דיו להכיל את קורות יריחו בתנ"ך. אז יהיו שני פרקים.
יריחו מזוהה בתל סולטן כעשרה ק"מ מצפון לים המלח. זהו נוה מדבר. החקלאות המקומית נשענת על מעין אלישע (הקרוי בערבית: מעין אל סולטן). עצם השם יריחו או ירחו מעיד כי במקום זה היה מקדש רציני לאל הירח. רציני דיו עד כדי כך, שהישוב נקרא על שם האל. כמו בית ירח, בית שמש, בית ענת וכיוצא בזה.
האתר זוהה בשנת 1856 בידי רובינסון וסמית. בשנת 1868 חפר במקום צ'ארלס וורן (זה מפיר וורן). הוא חפר כמה בורות בדיקה, והגיע למסקנה, כי האתר אינו ראוי לחפירת המשך... בשנים 1907 – 1909 חפרו במקום ארנסט זלין וקארל וצינגר במשלחת אוסטרו – גרמנית. ג'ון גרסטנג חפר במקום בשנים 1930 – 1936. אבל עיקר פרסומו של האתר הגיע מחפירות הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון. היא חשפה ממצאים מהתקופה הניאוליתית וכן מגדל עגול ומסיבי בקוטר שמונה מטרים וחצי, שנשמר לגובה שבעה מטרים ושבעים ס"מ. וכן חומה שנשמרה לגובה שבעה מטרים וחצי. ישנו ויכוח בנוגע לתפקיד המגדל. כך או אחרת קניון מיהרה להכריז כי מדובר בעיר העתיקה ביותר בעולם. לא כולם אימצו את ההגדרה, אבל אין ספק כי מדובר באחד המקומות המיושבים ברציפות, פחות או יותר, הזמן הרב ביותר. מהמאה ה-96 לפני הספירה ועד ימינו. די מרשים יש להודות.
בואו נדלג ליריחו בתנ"ך. הלוא לשם כך התכנסנו. השם נזכר לראשונה בסיפור בלק (ציטוט): וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ (סו"צ. במד' כ"ב 1). ההתייחסות אינה לעיר אלא לערבות יריחו. גם בשאר האזכורים בספר במדבר אין התייחסות ישירה לעיר אלא, היא העניקה את שמה למרחב סביבה: יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, בד"כ בזיקה לערבות מואב. כלומר נהר הירדן ליד יריחו. בספר דברים יריחו היא נקודת ציון (ציטוט): הַר-נְבוֹ, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ (סו"צ. דב' ל"ב 49, וכן ל"ד 1). הר נבו נמצא בארץ מואב, אבל אתם מכירים את יריחו, אז זה שם. בסוף ספר דברים יש ציון מיוחד. הוא גם מתייחס לעיר עצמה, וגם חסר בנוסח השומרוני (על הנוסח השומרוני נדבר בהמשך). בקטע זה ה' הראה למשה את הארץ שאותה ראה מנגד ואליה לא בא (ציטוט): וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים (סו"צ. דב' ל"ד 3). גם במקרה זה יריחו העניקה את השם לבקעה, שליד הכיכר, היא כיכר הירדן הנזכרת בסיפור סדום ועמורה. אבל יש הערה מעניינת. יריחו היא עיר התמרים. מה שנקרא 'אמת בפרסום'. מה גידלו שם? יפה. זהו שם העיר. גם בספר דברי הימים (בתיאור ערי המקלט) יש ציון של יריחו כנקודת ייחוס גיאוגרפית. ככתוב: וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן (דה"א ו' 63).
עם כל הכבוד לאזכורי ירֵחו בתורה, הרי עיקר פרסומה ותהילתה של העיר הם בשל ספר יהושע. העיר יריחו מופיעה בתנ"ך 58 פעמים. חצי מהן, 29 בדיוק - בספר יהושע.
לפי הסיפור המקראי יריחו היא העיר הראשונה בה נתקלו בנ"י בעת שעברו את הירדן בדרך לארץ המובטחת. וברשותכם כמה מילים על חציית הירדן. נהר הירדן כשלעצמו אינו מרשים במיוחד. קל וחומר עבור אנשים שגדלו על המיסיסיפי, האמזונס, הריין או הוולגה. קל יחסית לחצות את הירדן. הענין הוא שהגישה אל המים היא קשה. מצוקים וצמחיה עבותה. מה שמכונה במקרא 'גאון הירדן'. לכן יש אתרים בודדים בהם ניתן לחצות את הנהר. מעברים אלו מכונים במקרא 'מעברות הירדן'. על מעברות הירדן קמו גשר אלנבי, גשר אדם וגשר שייח' חוסיין.
ליד גשר אלנבי מצוי אתר הטבילה. המקום, שלפי האמונה הנוצרית בו יוחנן טבל את ישו, לא נבחר סתם כך. יוחנן התבסס על מסורות קדומות, ששם חצו בני ישראל את הירדן, ושם חצה אליהו את הירדן. המקום קרוי בערבית קאצר אל יאהוד בקאף וצאד. ארמון היהודים. אבל לא מן הנמנע כי במקור השם הוא كسرאל יהוד בכאף וסין. כס"ר בערבית זה לשבור. כלומר המקום שבו היהודים 'שברו' במרכאות, כלומר עברו את הירדן.
בספר יהושע פרק ב' מובא סיפור המרגלים. נקרא את הפרק בדילוגים (ציטוט): וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ; וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב--וַיִּשְׁכְּבוּ-שָׁמָּה... דלגתי על הקטע שבו מלך יריחו ביקש שתסגיר אותם, והיא הכחישה כל קשר לענין, ועל דרישתה לחסינות תמורת אי הסגרה טו וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל, בְּעַד הַחַלּוֹן: כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת...
דילוג על התנאים להצלה... כג וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר, וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן; וַיְסַפְּרוּ-לוֹ--אֵת כָּל-הַמֹּצְאוֹת, אוֹתָם.. (סו"צ. יהו' ב').
בפרק ג' נכתב במפורש כי חציית הירדן הייתה נֶגֶד יְרִיחוֹ. כלומר מול יריחו. בגלגל, מול יריחו הקים יהושע מצבה משתים עשרה אבנים שנלקחו מאפיק הירדן בעת חצייתו. עקרונית הן שם עד היום. לאחר מעבר הירדן, ולאחר שיהושע מל את כל העם בחרבות צורים בגלגל, נחגג פסח ברוב עם, כשבסוף חיכתה ליהושע הפתעה קטנה (ציטוט): וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּגִּלְגָּל; וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ... דילוג יג וַיְהִי, בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ... דילוג טו וַיֹּאמֶר שַׂר-צְבָא יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, שַׁל-נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא; וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כֵּן. (סו"צ. יהו' ה' 10 – 13).
בפרק הבא נכבשה יריחו. נקרא שוב את הפרק בדילוגים (ציטוט): וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא... דילוג על הקטע שבו אלהים ציווה על יהושע, שציווה על הכהנים להקיף את העיר שבע פעמים יב וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ, בַּבֹּקֶר; וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים, אֶת-אֲרוֹן יְהוָה. יג וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה, הֹלְכִים הָלוֹךְ, וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וְהֶחָלוּץ, הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן יְהוָה, הולך (הָלוֹךְ) וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת... דילגנו לפעם השביעית כ וַיָּרַע הָעָם, וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת; וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הָעִיר... דילוג על החרם המוחלט והצלת רחב ומשפחתה אל קללת יהושע. כו וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ, בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר: אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת-הָעִיר הַזֹּאת אֶת-יְרִיחוֹ--בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה, וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ... (סו"צ. יהו' ו'). לפי התיאור המקראי בני ישראל כבשו את יריחו והחרימו אותה, מלבד רחב ומשפחתה. יש בעיה. לפי התארוך המקובל בנ"י התנחלו בארץ כנען בראשית תקופת הברזל. תארוך זה נתמך בממצא הארכיאולוגי בהר המרכזי. מאות ישובים חדשים ובהם תרבות חומרית חדשה צצו 'יש מאין' בראשית תקופה הברזל. כלומר סביב 1200 לפה"ס. הבעיה היא שסיפורי הכיבוש בתורה ובספר יהושע והממצא הארכיאולוגי לא עולים בקנה אחד. בערד וחשבון, ביריחו ובעי – לא התגלו שכבות מהברונזה המאוחרת. לא שלא התגלו סימני חורבן, אלא לא התגלו שכבות ישוב כלל. כלומר כשבני ישראל הגיעו לאתרים הללו לא היה שם כל ישוב כנעני. יש פער של מאות שנים בין שכבת הישוב האחרונה ביריחו ובשאר האתרים שציינתי, לבין הישוב הישראלי הדל שקם ישירות מעל ישובי הברונזה הקדומה והתיכונה. נראה כי סיפורים אלה הם סיפורים אייטיולוגיים (סיפורים המסבירים תופעה).
לאחר כיבוש יריחו בספר יהושע הייתה העיר הבסיס לכיבוש העי. אבל בגלל עכן בן כרמי שמעל בחרם יריחו בנ"י ניגפו בעי. רק לאחר שעכן ומשפחתו הוצאו להורג – העי נכבשה גם כן. בהמשך נזכרת יריחו בסיפור הגבעונים, ובמלחמת יהושע במלכי הדרום. בשני המקרים חששו המקומיים ממה שקרה ליריחו. הגבעונים פנו לכרות ברית עם בנ"י, ואילו חמשת מלכי הדרום פנו להילחם בבנ"י. במלחמה זו נטבע הביטוי: שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון.
מלך יריחו הוא אחד המלכים שניצח יהושע כמפורט בפרק י"ב.
בפרקים ט"ז וי"ח יריחו היא נקודת ציון בגבולם של בני יוסף. במקרה זה עלתה יריחו בגורלו של שבט בנימין (ציטוט בדילוגים): וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף, מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ, לְמֵי יְרִיחוֹ, מִזְרָחָה; הַמִּדְבָּר, עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר--בֵּית-אֵל... וְיָרַד מִיָּנוֹחָה, עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה; וּפָגַע, בִּירִיחוֹ, וְיָצָא, הַיַּרְדֵּן... דילוג לְפרק י"ח וַיַּעַל, גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי-בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחֹתָם... וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן... וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ (סו"צ. יהו' ט"ז 1 ,7 , י"ח 11 – 12, 21).
האזכור האחרון של יריחו בספר יהושע הוא בפרק האחרון בעת כריתת הברית בשכם. שם סקר יהושע את מה שקרה עד עתה, והוא ציין את המלחמה ביריחו.
