כל הקורא בספר מלכים, נתקל בנתונים כרונולוגיים מהם עולות סתירות ואי התאמות. בעיקר ביחס לנתונים אחרים בספר מלכים, אך גם ביחס לנתונים מספר דברי הימים. סתירה – משמעה נתונים מפורשים, העולים מפסוקים שונים, אשר סותרים זה את זה. אי התאמה – משמעה נתונים המתבססים על חישובים, שתוצאתם הסופית אינה עולה בקנה אחד. חלק גדול מהבעיות הכרונולוגיות קשור לסינכרוניזם בין ממלכות יהודה וישראל.
לא מן הנמנע כי, בעל מלכים, שחי בבבל שנים רבות לאחר האירועים הנזכרים, חישב לאחור את הנתונים הסינכרוניסטיים, על סמך מידע חלקי שהיה בידו. כך למשל נכתב, כי עמרי עלה לשלטון בשנה ה31 לאסא (ואתייחס לזה בהמשך, כי יש נתון על השנה ה27. רש"י נדרש לענין). אם נסדר את הנתונים מיהודה ואת הנתונים מישראל כמות שהם – הרי עמרי "נופל" על השנה ה31 לאסא.
הרצאה זו תבחן את דרכו של רש"י בפתרון בעיות כרונולוגיות בספר מלכים. רוב הפתרונות שהוצעו לבעיות הכרונולוגיות (ספרות חז"ל ואילך) פותרים כל בעיה בנפרד. רש"י פירש אמנם רק חלק מהקשיים הכרונולוגיים, אולם עשה זאת במסגרת שיטתית כוללת.
עיון בפירוש רש"י לספר מלכים מגלה, כי כל פירושיו לבעיות הכרונולוגיות מתייחסים לבעיות הנובעות מהסינכרוניזם שבין יהודה וישראל. רש"י התייחס לבעיות שנוצרו בשל: פער זמנים בין מות המלך לעליית יורשו, חפיפה בין שני מלכים (שמונה מקרים. כולל אחד המשולב בסתירה. מל"א טו 1, 25, טז 23, כב 52, מל"ב ט 29, טו 1, 8, יז 1), אי התאמה או סתירה בנתונים הסינכרוניסטיים (שני מקרים. מל"ב א 17, טו 30. ובמידה מסוימת גם ט 29).
ואי הבנת נתון, המשפיע על הסינכרוניזם (מקרה אחד. מל"ב ח' 16). בעיות כרונולוגיות שאינן קשורות לסינכרוניזם – לא פורשו. רש"י פרס את הנתונים הכרונולוגיים, ראה היכן יש פערים, ופירש את הנתונים על מנת ליצור רצף כרונולוגי נטול פערים הן ביהודה והן בישראל (שני קשיים כרונולוגיים (מל"ב א 17 למול מל"ב ג' 1, ומל"ב טו 32- 33), טופלו על ידי רש"י, אך ורק בשל הסתירה הבולטת עם נתונים אחרים מספר מלכים. רוב הפתרונות התבססו על ספרות חז"ל (התלמודים, התוספתא וסדר עולם רבא).
בשל קוצר הזמן, נבחן כמה מקרים מייצגים לשיטת רש"י.
הזכרנו את עמרי, ונתחיל בו. זמרי הכה את אלה בן בעשא בשנה ה27 לאסא, ונהרג אחרי שבוע במהלך העימות עם עמרי (מל"א טז 8 – 27). על עמרי נכתב כי הוא עלה בשנה ה31 לאסא (מל"א טז 2). נוצר פער בין 4 שנים בין מות זמרי לעליית עמרי. בנוסף, על אחאב סופר, כי הוא עלה בשנה ה 38 לאסא (מל"א טז 29). לכאורה עולה כי חמש שנותיו הראשונות של אחאב, חפפו את סוף מלכות עמרי (שמלך 12 שנה).
בפירושו למל"א ט"ז 23 כתב רש"י:
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא (במקרא + מֶלֶךְ יְהוּדָה) מָלַךְ עָמְרִי – מלכות שלימה. וחמש שנים היתה מחלוקתו של תבני, מעשרים ושבע לאסא עד שלשים ואחד. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה – סך הכל. חמש במחלוקת, ושבע - מלכות שלימה: ואי אפשר לומר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מלכות שלימה, שהרי אחאב בנו מלך בשְׁלֹשִׁים ושמונה שָׁנָה לְאָסָא. בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים – עד שלא בנה את שומרון.
כלומר, לפי רש"י השנה ה-31 לאסא מציינת את תחילת מלכות עמרי לבד, לאחר שניצח את תבני בן גינת. המספר 12 מציין את השנים מאז מות זמרי. שנות המאבק של עמרי ותבני נמנו לעמרי, כחלק משנות מלכותו. המלחמה נמשכה 5 שנים. היא החלה בשנה 27 לאסא ותמה ב31 (כולל השנים ה27 וה31).
אחזיה בן אחאב עלה לכס בשנה ה17 של יהושפט (מל"א כב 52). יהושפט בן אסא עלה בשנה הרביעית לאחאב (מל"א כב 41), שמלך 22 שנה (מל"א טז 29). דהיינו אחאב ויהושפט מלכו במקביל במשך 18 שנה. יורם בן אחאב (ואחיו של אחזיה) עלה בשנה ה18 של יהושפט. אחאב נפטר, בשנה ה19 ליהושפט כאמור, ואילו אחזיה בנו עלה בשנה ה17 ליהושפט. שנתיים לפני מות אביו לכאורה. בנוסף, אחזיה מלך שנתיים (כלומר עד השנה ה19 של יהושפט), ויורם עלה בשנה ה18 של יהושפט. שוב, חפיפה בת שנה, שאינה נרמזת בספר מלכים.
בפירוש למל"א כ"ב 52 כתב רש"י:
בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט -יש מתמיהים על המקרא הזה: לפי שנאמר באחאב מלך עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וביהושפט נאמר שעמד בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב, נמצא שכלו ימי אחאב בשנת תשע עשרה ליהושפט, וכאן הוא אומר שמלך אחזיה בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט? אך בדקתי ומצאתי ברוב מלכי ישראל, שאינו מדקדק במנין שנותיהם; ואם עמד בסוף שנה, מונה אותה לו בתחילתו, ואינו מונה אותה לו במקום אחר; לכך אני אומר: בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב, שאמר בעמידתו של יהושפט, לא נמנית עמהם שנה ראשונה של אחאב; וכן אתה מוצא ברובם; וגם שנה שעמד יהושפט לא נמנית בשבע עשרה הללו.
רש"י כתב כי, הסופר לא דייק במניין שנות מלכי ישראל. הערה מפתיעה, ממנה משתמעת הודאה בנתונים שגויים בספר מלכים. שנה 4 לאחאב מבחינת יהושפט, היא למעשה שנה 5 מבחינת אחאב. לפיכך שנה 18 ליהושפט, מבחינת אחזיה בן אחאב היא רק השנה 17. רש"י קבע את שנת עליית יהושפט לשנה החמישית של אחאב. כך הוא הרוויח שנה, לה הוא יזדקק בהמשך (בנוסף לשנים אחרות אותן יקושש בפירושים נוספים) – על מנת שאחזיה בן יהורם ויורם בן אחאב ימותו יחדיו.
קטע זה אינו סגירת פערים בין הממלכות, אך הוא משפיע (לרעה) על הסינכרוניזם. על יורם בן אחאב נכתב (בתיאור מות אחזיה אחיו) כי הוא עלה בשנה השניה ליהורם בן יהושפט (מל"ב א' 17). ממובאה אחרת עולה כי, יורם בן אחאב לשלטון בשנה ה18 של יהושפט כאמור (מל"ב ג' 1). יש פער בתאריכי עליית יורם בן אחאב לשלטון.
בפירוש למל"ב א 17 כתב רש"י:
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט – איפשר לומר כן? והלא מלך בשנת תשע עשרה ליהושפט! שהרי אחזיה מלך בשבע עשרה, ומלך שנתיים. [ובסמוך נמי כתב בשנה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מלך יהורם, ויהושפט מלך עשרים וחמש שנה קודם שמלך בנו] אלא ראוי היה יהושפט ליהרג ברמות גלעד, ובשכר שזעק תלה לו שבע שנים, ומאותה שעה הוא מונה לבנו.
רש"י התבסס על התוספתא (תוספתא סוטה יב, ב), לפיה יהושפט היה ראוי להיהרג ברמות גלעד, אלא בעת סכנה הוא זעק לה', ובשכר זעקה זו (דה"ב י"ח 31), ה' העניק ליהושפט עוד שבע שנות מלכות. אבל מאז כבר החלו למנות ליהורם בנו. מקרה זה קשור אמנם לסינכרוניזם, אולם אינו משתלב במערכת הסדורה של רש"י. ההיפך. פתרון זה יוצר פער בין אחזיה לעתליה. רש"י הזיז (להלן) את מלכות יהורם בן יהושפט רק שנתיים אחורה ולא 7. למרות הבעיה שפירוש זה יוצר, סביר כי רש"י לא יכול היה להתעלם מאי התאמה כה בולטת בספר מלכים.
יש עוד כמה בעיות בנתונים של בית עמרי. אבל רש"י חייב היה להרוג את יורם בן אחאב ואת אחזיה בן יהורם באותה שנה, אז הכל הוכפף למטרה זו. כולל פירושים שאינם עולים בקנה אחד זה עם זה. רק אזכיר שמנתוני המקרא כמות שהם, הרי בין פילוג המלוכה לעליית עתליה ביהודה חלפו 95 שנה. ואילו בין פילוג המלוכה לעליית יהוא בישראל, שקרתה בו בשנה של עליית עתליה חלפו 98 שנה... אבל מפאת קוצר הזמן נדלג הלאה.
ירבעם הב' עלה בשנה ה15 לאמציה בן יואש, ומלך 41 שנה (מל"ב יד 23). אמציה מלך 29 שנים (מל"ב יד 1), ומת, לפי הספירה, בשנה ה15 של ירבעם (מהשנה ה15 (כולל) עד השנה ה29 (כולל = חמש עשרה שנה). עוזיה בן אמציה עלה בשנה ה27 לירבעם (מל"ב טו 1). נוצר איפוא פער בין 11 שנה (מהשנה ה16 לירבעם עד ה27) בין מות אמציה לתחילת שלטון עוזיה.
רש"י כתב בפירוש למל"ב ט"ו 1: אפשר לומר כן? והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת כמו שפירש בסמוך (נזכיר את הפירוש מיד) אלא מה תלמוד לומר 'בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה' שמלך מלכות מנוגעת למדנו שנתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו
בפירושו ייחס רש"י את הציון "בשנת עשרים ושבע לירבעם" לשנה בה לקה עוזיה בצרעת. בנוסף, בעזרת הקביעה כי, תחילת מלכות עוזיה הייתה בשנה ה15 לאמציה אביו (להלן) – סגר רש"י את הפער בין אמציה לעוזיה. וברשותכם נראה עוד פער, וכיצד רש"י סגר את שני הפערים במכה אחת.
ירבעם הב' עלה בשנה ה15 לאמציה בן יואש, ומלך 41 שנה, כאמור. חישוב יגלה כי, הוא מת בשנה ה15 של עוזיה. זכריה בן ירבעם עלה בשנה ה38 לעוזיה. מהשנה ה16 לירבעם עד 38 לעוזיה - יש פער בן 22 שנה בין ירבעם לזכריה (ואני מזכיר את הפער בין אמציה בן יואש לעזריה בן אמציה בן 11 שנה לעיל).
רש"י כתב בפירוש מל"ב ט"ו 8: "בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו" - אף מכאן יש ללמוד שמלך עזריה משמת יואש מלך ישראל, חמש עשרה שנה בחיי אמציה אביו, שאם לא עמד עד שמת אביו נמצא שלא עמד עד בשנת חמש עשרה לירבעם בן יואש, וירבעם מלך ארבעים ואחת נמצא שמת ירבעם בשנת עשרים ושבע לעוזיה. והיאך הוא אומר בשנת שלשים ושמונה אלא על כרחך עוזיה וירבעם מלכו כאחת. אלא שירבעם מלך בחיי אביו יהואש שלש שנים לכך הוא אומר - וירבעם ישב על כסאו שישב כבר, ועוזיה עמד משמת יואש ומלך ירבעם מלכות שלמה. ובסדר עולם ראיתי שירבעם מלך בחיי אביו שנה ואיני יודע אם שבוש הסופרים הוא שאינו יכול ליישב בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה אלא בענין זה
בפירושו כתב רש"י כי, ירבעם ועוזיה עלו לשלטון יחד. ועוזיה מלך בימי אביו 15 שנה (בפירושיו למל"ב יד 17, 19 ו22) ואילו ירבעם מלך בימי אביו 3 שנים. השנה ה38 לעוזיה היא השנה ה41 של ירבעם. הערה מעניית של רש"י היא: "בסדר עולם ראיתי: אלא שירבעם מלך בימי אביו שנה; ואיני יודע אם שיבוש סופרים הוא, שאיני יכול ליישב בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה לַעֲזַרְיָה מָלַךְ זְכַרְיָה – אלא בענין זה". רש"י שהרבה לצטט את סדר עולם רבא, חלק על חז"ל (להם הוא ייחס סמכות עליונה, כידוע), כי אחרת הוא לא מסתדר. הוא נזהר בכבודם של חז"ל, ושער, שאולי מדובר בשיבוש סופרים.
בממלכת ישראל בשלהי ימיה הייתה לא יציבה מבחינה פוליטית, אבל גם מבחינה כרונולוגית. הנתונים העולים מהמקרא וממקורות חוץ לא עולים בקנה אחד, בלשון המעטה. וגם לבעיות אלו התייחס רש"י. אולם בשל קוצר היריעה נעבור הלאה.
המקרים הבאים אינם מפריעים לרצף הכרונולוגי בשתי הממלכות, אולם הם קשורים לסינכרוניזם בין ממלכות יהודה וישראל. במקרים אלה יש התנגשות (אמיתית או מדומה) עם נתונים אחרים – על כן רש"י פרש גם אותם.
נדב בן ירבעם עלה בשנה השניה לאסא, מלך שנתיים ונרצח על ידי בעשא בן אחיה, שעלה לשלטון בשנה השלישית לאסא.
בפירוש למל"א ט"ו 25 כתב רש"י: שנתיים – השניה והשלישית לאסא". ובהמשך: בשנת שלש לאסא... מלך בעשא – שנה שלישית לאסא נמנית לנדב ולבעשא
כלומר, נדב עלה בשנה 2 לאסא, ונרצח בשנה 3 לאסא – סה"כ שנתיים (גם אם לא מלאות).
הושע בן אלה רצח את פקח בן רמליהו בשנה ה20 ליותם מלך יהודה. אבל שני פסוקים אח"כ, בסיכום ימי יותם מלך יהודה נכתב כי, יותם מלך שש עשרה שנה בלבד... איך יכול היה הושע לרצוח את פקח בשנה ה20 ליותם, שמלך רק 16 שנים?
בפירוש למל"ב ט"ו 30 כתב רש"י:
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם – היה לו לומר 'בשנת ארבע לאחז', שהרי כל ימי מלכות יותם שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה!? אלא לפי שהיה אחז רשע, רצה הכתוב למנות ליותם בקבר ולא לאחז בחיים. כך היא בסדר עולם.
כלומר, אחז הרשע, לא ראוי שימנו לפיו את שנות המלכות J
סיכום:
מהמקרים בהם רש"י פירש קשיים כרונולוגיים בספר מלכים (דוגמאות לקשיים בהם רש"י לא עסק: מל"א טו 33, מל"ב ג 1, מל"ב יג 10), עולה בבירור התמונה, כי רש"י התייחס לפערים (לשיטתו, לכאורה) בין מלכים עוקבים (הן ביהודה והן בישראל), שנוצרו בשל השיטה הסינכרוניסטית של בעל מלכים. בפירושיו רש"י סגר את הפערים בין המלכים, אם באמצעות מדרשי חז"ל, יחוס ציונים כרונולוגיים לאירועים שונים או שגגת סופרים. כמו כן, מקרים בהם הייתה סתירה או אי התאמה הובהרו על ידו גם כן.
