צפוף לנו – בית יוסף ביער
יהושע כבש את מרבית הארץ.
הוא עשה זאת בסדרת מלחמות.
לאחר שוך הקרבות הוא הפיל גורל.
כל שבט קיבל את נחלות המיועדת.
הפלת גורל בימי קדם
נחשבה כביטוי לרצון האל.
האל הקובע את הגורל.
כל שבט קיבל נחלה בארץ.
שבטי יהודה ושמעון בדרום.
'שבטי רחל' (בנימין, ובני יוסף:
אפרים ומנשה) במרכז.
ראובן גד וחצי המנשה בעבר הירדן.
ושאר השבטים בצפון
(כולל שבט דן שלא הצליח להתנחל
במרחב בית שמש – יפו דן ונדד צפונה).
רוב השבטים היו מרצים מנחלתם.
מי יותר מי פחות.
רק בית יוסף (אפרים ומנשה) – לא.
הם באו בתלונות ליהושע.
וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
'מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד?
וַאֲנִי עַם-רָב, עַד אֲשֶׁר-עַד-כֹּה בֵּרְכַנִי יְהוָה'.
'יהושע היקר,
מה זו הנחלה הזו?
ראית כמה אנחנו?
אנחנו במצוקת קרקע!
מה שמת אותנו יחד?
אנחנו בית יוסף אמנם,
אבל כבר שני שבטים.
לא אחד. מגיע לנו יותר!'.
יהושע לא התבלבל:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ:
'אִם-עַם-רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה,
וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם, בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים:
כִּי-אָץ לְךָ, הַר-אֶפְרָיִם'.
'חברים יקרים לא להתבכיין.
אם אתם כאלה רבים, בבקשה.
ראיתם כמה יערות יש לכם.
במחילה מכבודכם, לכו ליער,
כרתו כמה עצים שצריך,
והנה לכם נחלה א' – א'.
שיהיה לכם בהצלחה'.
אבל בית יוסף לא ויתרו.
הם חזרו על התלונה:
וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף:
'לֹא-יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר;
וְרֶכֶב בַּרְזֶל, בְּכָל-הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ-הָעֵמֶק,
לַאֲשֶׁר בְּבֵית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ,
וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל'.
'בחייך יהושע.
אין לנו קרקע.
אנחנו חנוקים!
ההר מלא עצים.
בעמקים השווים ישובים הכנענים.
ראית אותם?
איזה רכב ברזל יש להם?
זה לא טוב מה שקיבלנו'.
יהושע נשאר איתן בדעתו:
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-בֵּית יוֹסֵף,
לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר:
'עַם-רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ—
לֹא-יִהְיֶה לְךָ, גּוֹרָל אֶחָד.
כִּי הַר יִהְיֶה-לָּךְ, כִּי-יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ,
וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו:
כִּי-תוֹרִישׁ אֶת-הַכְּנַעֲנִי,
כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ--כִּי חָזָק, הוּא'.
'נו, אל תתחילו עם זה עוד פעם.
זה מה שיש ועם זה תסתדרו.
לא מזיז לכם את הנחלה!
התחילו בבירוא היער,
וכשתתחזקו תכבשו את העמק.
שיהיה לכם בהצלה'.
וכך היה.
סקרים וחפירות בהר המרכזי (השומרון)
העלו תמונה לפיה בראשית תקופת הברזל
(1200 לפני הספירה בערך)
התחולל תהליך התנחלות נרחב,
שכלל התיישבות בשטחי קרקע חדשים,
שלא נושבו בתקופות קדומות יותר.
הלקח מסיפור זה הוא ברור:
תמיד מנסים לקבל עוד – אבל מסתדרים עם מה שיש.
ואתם, האם אתם יודעים להסתדר עם מה שיש?
האם אתם מפיקים את המירב מהאמצעים העומדים לרשותכם?
החיים הם קביעת סדרי עדיפויות לשימוש במשאבים מוגבלים.
נדירים המקרים בהם יש משאבים ללא הגבלה.
כמעט תמיד נצטרך לקבוע סדר עדיפויות.
להחליט מה חשוב ומה חשוב פחות.
לא פעם זו חתיכת דילמה.
על כן חשוב למצות את המשאבים העומדים לרשותנו.
שימוש מושכל, יעיל ולפעמים יצירתי, במשאבים שלנו
יניב תוצאות טובות מאוד.
גם אם במבט ראשון נראה שזה לא מספיק,
הרי לא פעם אפשר להפיק מהמשאב יותר ממה ששיערנו.
מיצוי המשאבים הקיימים,
בטרם נפנה לחפש משאבים אחרים
(חיפוש הגוזל זמן ולפעמים משאבים)
ישפר את סיכויינו להצליח.
להצליח בזוגיות, במשפחה, בקריירה, בלימודים והיכן לא?
(בתמונה מזבח בהר עיבל מתקופת ההתנחלות הישראלית בהר המרכזי).
אודה לשיתופים 😊
האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?
או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?
או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?
כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?
והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!
כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם
ואתקשר אליכם בהקדם –
או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376
שלכם,
ד"ר אילן אבקסיס
סופר, היסטוריון, מורה דרך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.
