Skip to content

עדיף החרא הישן – קרב חרן

ממלכת אשור (כורדיסטן של ימנו) שלטה במרחב

הסורי - ארץ ישראלי מעל 100 שנה.

האויבת העיקרית של אשור הייתה מצרים,

שראתה באותו מרחב בדיוק

את החצר האחורית שלה.

בכל הזדמנות מצרים נלחמה באשור

או עזרה למדינות שנלחמו באשור.

ההגיון היה פשוט:

עדיף לעצור את האשורים בארץ ישראל.

אחרת הם עוד עלולים לפלוש למצרים.

והאשורים אכן פלשו וכבשו את מצרים.

(אם כי לא ליותר מידי זמן).

קץ האימפריה האשורית הגיע דווקא

מהחצר האחורית שלהם.

מגוון סיבות גרמו להחלשתה.

אבל את מכת המות הם ספגו מהבבלים.

בבבל (מרכז עירק של ימנו) עלה לשלטון

מלך מוכשר ושאפתן העונה לשם החינני נָבּוּפִּלְאֶסֶר.

בעזרת סיוע מבעלי בריתו המדים

(אלה מ'פרס וּמָדַי' במגילת אסתר),

הוא כבש את ערי אשור בזו אחר זו.

בשנת 612 לפני הספירה נפלה גם

בירת אשור – נינוה המעטירה.

מלך אשור באותה עת בחור העונה לשם

אשור אוּבָּלִיט השני נסוג לעיר חרן.

העיר חרן שוכנת בדרום מזרח תורכיה של ימנו.

(זו העיר בה יעקב פגש את רחל).

הבבלים לא התכוונו לתת לאשורים להתאושש.

הם כבר סבלו מהם די והותר.

נבופלאסר אסף את צבאו ויצא אל חרן.

מלך אשור היה בבעיה.

הוא היה חלש לעומת הצבא הבבלי האימתני.

מה הוא יעשה?

בצר לו פנה מלך אשור אל מצרים - האויב הגדול.

מצרים אותה כבשו האשורים.

מצרים השנואה, שעזרה לכל אויבי אשור.

אבל הפחד מהבבלים דחק הצידה את כל הרגשות.

פרעה נְכֹה מלך מצרים הופתע מהפניה האשורית.

אשור מטילת האימה, זו שכבשה ושעבדה את מצרים.

אשור שתמכה בכל אויבי מצרים באשר הם.

אשור – הסיוט התמידי של מצרים.

אשור הזו מתחננת לעזרה צבאית על מנת שלא תיפול.

מה יעשה פרעה נכה?

פרעה נכה החליט לשים את הרגשות בצד

ולפעול לפי האינטרס המצרי הברור.

לא סתם אינטרס – אלא אינטרס קיומי.

האינטרס המצרי העדיף את אשור המוכרת.

מוכרת אך חלשה.

על פני הבבלים הלא ידועים.

פרעה נכה העדיף את 'החרא הישן'.

הלוא את הישן אנחנו כבר מכירים.

מכירים את הטעם, הריח, המרקם והצבע.

איתו אנחנו כבר מסתדרים.

והחדש? מי יודע מה יהיה איתו.

המצרים העדיפו את אשור החלשה,

שאולי תהיה תלויה בהם, במצרים.

ובכל מקרה בעלת חוב.

כדאי שאשור תהיה חיץ יעיל מפני הבבלים.

הלוא אם האשורים ניסו הצליחו לכבוש את המצרים,

מדוע שהבבלים לא ינסו לעשות את אותו הדבר?

(הם ניסו אגב... לא הצליחו).

פרעה נכה נחלץ לעזרת אשור.

עזרה הנזכרת בתנ"ך:

"בְּיָמָיו (של יאשיהו מלך יהודה)

עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם,

עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר--עַל-נְהַר-פְּרָת".

למרבה צערם של המצרים

העזרה הייתה מעט מידי ומאוחר מידי.

אשור קרסה לבלי שוב.

(אך זכרה נשמר בחוגים לאשורולוגיה ברחבי תבל).

הלקח מסיפור זה ברור.

האינטרס הקיומי מחייב להתעלם מהרגשות

 

ואתם, האם אתם מזהים את 'האינטרס הקיומי שלכם'?

האם אתם מתעלמים מרגשות כשזה נוגע באינטרס הקיומי?

רגש הוא חלק בלתי נפרד מהיותנו בני אנוש.

כך האבולוציה עיצבה אותנו. וזה בסדר.

אולם אם נניח לרגש להחליט עבורנו

כשבנפשנו הדבר – לא נגיע רחוק.

זיהוי 'האינטרס הקיומי'

(איש איש והאינטרס שלו)

ניתוח קר של המצב, ופעולה שתיטיב איתו

גם בניגוד לרגש

יובילו אותנו להצלחה בקריירה, בלימודים, בעסקים ובכל תחום.

(בתמונה: השער הישראלי במגידו, העיר בה יאשיהו פגש את פרעה נכה).

האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?

או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?

או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?

והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!

)למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)

כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

נגישות