Skip to content

החפזון מהשטן – קרב קדש

מצרים שלטה בכנען במשך דורות רבים.

כנען במובנה הרחב ביותר.

כולל סוריה ולבנון של ימנו.

למצרים הייתה בעיה.

לבעיה קראו 'האימפריה החתית'.

החתים שכנו בתורכיה של ימנו.

הם לטשו עיניים אל שטחי החסות המצריים בכנען.

שטחים במיקום אסטרטגי מעולה.

הם כירסמו בשליטה המצרית.

ביס ועוד ביס.

המצרים החליטו לשים קץ לענין.

צבא מצרים בראשות רעמסס השני

(גולם ע"י יול ברינר ב'עשרת הדברות')

יצאו להכריע את החיתים אחת לתמיד.

רעמסס השני יצא בראש צבאו אל עבר קדש.

קדש במרכז סוריה, שעל נהר האורונטס (עאסי בערבית).

ממלכת קדש החליקה מידי מצרים לכיוון החיתים.

רעמסס החליט להשיב את ממלכת קדש לחיקו החם.

זה היה מה שכתבי ספורט מכנים

'משחק על שש נקודות'.

המנצח זוכה בכל!

הצבא המצרי הורכב מארבע חטיבות

בכל חטיבה 5000 חיילים (חי"ר ומרכבות יחד).

כל אחת מהן קרויה על שם אל מצרי אחר.

אָמוּן, רָע, סֶת ופְּתַח.

וכן כח כנעני בשם 'נערין', ושכירי חרב פלשתיים.

יחידות החלוץ של חטיבת אמון צלחו את הנהר.

לאחר הצליחה נתפסו שני רועי צאן מקומיים.

הם סיפרו על שנאתם הרבה לחיתים השפלים,

וכן שהצבא החיתי נבהל מעוצמת המצרים.

כל כך נבהל עד שהוא נסוג לחלב.

200 ק"מ צפונה משם.

רעמסס המאושר הבין שהשטח פנוי.

הוא מיהר לצלוח את הנהר,

והקים את מטהו ליד העיר קדש.

שאר הצבא המצרי היה הרחק מאחור.

שאנן ובטוח שהכל בסדר.

הרעיון שחיתים נסוגו בגללו כה נעם לו

עד שהוא לא טרח לברר את אמינות המידע.

רועי הצאן היו פיתיון חיתי.

הצבא החיתי על חייליו ומרכבותיו

חיכה דרוך קילומטרים ספורים מקדש.

מֻווָתָלִי, מלך החיתים, לא האמין למראה עיניו.

אויבו הגדול נכנס למלכודת בעיניים פקוחות.

רעמסס לא שלח משמר קדמי,

לא דאג לאבטח אגף,

ולא שלח סיורי פרשים לצורך איסוף מודיעין.

כל פעולה מאלו הייתה חוסכת ממנו את מה שאירע...

בדרך מקרה נשבו שני סיירים חיתים

(שהיו אמורים להימצא הרחק בצפון).

הם גילו למצרים את האמת המרה.

החיתים כבר באמצע ההסתערות לכיוונם.

עוד מעט פרעה ומעט אנשיו כבר לא יהיו.

פרעה ההמום הבין לאיזו מלכודת הוא נפל.

במקום צבא חיתי רחוק ולא מאיים, הרי

הצבא החיתי עם סכין בין השיניים מתקרב לעברו במהירות.

כל צבא מצרים ותנועותיו גלויים למודיעין החיתי.

ואילו צבא מצרים צועד בנחת

מה עושים?

פרעה שלח מיד שליחים להזעקת תגבורת.

הוא נזף בקציניו הבכירים על המחדל

(פעם, גם למצרים הייתה קונספציה...).

התיאור המצרי ציין שרעמסס לא ברח אלא נלחם!

אומץ הלב של פרעה נכפה עליו למעשה.

הצבא החיתי הקיף אותו מכל עבר.

חטיבת רע, הקרובה ביותר, מיהרה לצלוח את הנהר.

אבל באמצע הצליחה, בעודם במים

הסתער עליהם כח חיתי ועשה מהם קציצות.

הלוחמים המצרים האמיצים שהגנו על רעמסס

היו רק 'מכה קלה בכנף' עבור המרכבות החיתיות.

כשמצבו של רעמסס היה נואש ההסתערות החיתית נבלמה.

צוותי המרכבות ירדו והחלו לבזוז את המחנה המצרי.

רעמסס קנה זמן יקר מאוד.

הזמן הזה הספיק לרעמסס לארגן התקפת נגד מקומית.

אבל בעיקר הזמן איפשר לחלוץ של כח נערין להתערב

ולהציל את חיי רעמסס השני.

הלקח מסיפור זה ברור

רווח פתאומי ולא צפוי משבש את שיקול הדעת.

רעמסס הסתנוור וכמעט חוסל.

 

ואתם, האם אתם יודעים שלא כל הנוצץ זהב?

האם אתם זוכרים שרווח מהיר משבש את שיקול הדעת?

האם אתם יודעים שאין רווח מהיר ללא מאמץ?

כשזה 'טוב מדי להיות אמיתי' – הנורה צריכה להידלק.

רווח מהיר ללא מאמץ עלול לגרום לנו לשגות.

שגיאות היכולות להסב נזק רב.

שיקול דעת, בחינה קרה של העובדות,

וספקנות בסיסית תציל אותנו מעצמנו לא פעם.

זה נכון לכל תחומי החיים...

(בתמונה רעמסס מכה את החתים. תבליט במקדש אבו סימבל.

CC BY-SA 3.0, https:/commons.wikimediaorg/w/index.phpcurid=581507).

רוצים תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור "מוחשי" ומעשי יותר?

רוצים להזמין סיורים מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

רוצים להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?

כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

נגישות
How can I help you?