Skip to content

פרק 111 – דבר היום: יושב הבית האפל על שירי ערש מסופוטמיים

Become a Patron!

הורדה

קריאה:

יש דברים שאינם משתנים. תינוקות בוכיים עת הוריהם המותשים כמהים למעט שינה היו מאז ומעולם. ההיסטוריה מתחילה בשומר כידוע (המצאת הכתב בשומר, דרום עירק של ימנו, היא תחילת ההיסטוריה. כל מה שקדם להמצאת הכתב זה 'פרה – היסטוריה). ולא מפליא כלל, שכבר לפני 5000 שנה תועדו תינוקות בוכים, וטוב מכך, כבר התפתחו אמצעי נגד לבכי בדמות שירי ערש ולחשים. יאללה, שיישן כבר!

נקרא כמה שירים וּלְחָשִים, ונבין שאין כל חדש תחת השמש. מה שהיה הוא שיהיה. ככה זה.

השיר הראשון קרוי 'יושב הבית האפל' (ציטוט): ילד, יושב הבית האפל (כינוי לרחם האם), הלוא יצאת, ראית אור שמש. למה תבכה למה תצרח? למה לא בכית שמה? הערת את אל הבית. נבהל שור הבר (יצור מיתולוגי. שור בעל פני אדם העומד על שתי רגליו האחוריות. והנה שאלת שור הבר. הגרסה הקדומה ל'אם לא תאכל - יבוא שוטר'): "מי העירני? מי הבהילני?" (והנה התשובה): "הילד העירך! הילד הבהילך!". כמו שותה יין, כמו בן המוזגת (בירה הכוונה) לו תיפול עליו שינה (רק אלכוהול יעזור במקרה הזה. והערה על מהות הקטע) לחש להרגעת הילד (סוף ציטוט).

שיר נוסף קרוי: 'הו אתה ילד' (ציטוט): הו אתה ילד, הלוא יצאת הלוא ראית אור שמש. למה בבטן אמך לא עשית ככה? (כלומר לא בכית?) תחת אשר תעשה טובה עם אביך, וּלְאִמְךָ תתן לצאת לרחוב, לבוא בִּקְהַל אנשים, הפחדת את האומנת, הטרפת את שנת המינקת. לקול צעקותיך אל הבית לא ינום. אלת הבית לא תאֹחֲזֵנָה שינה. את מי אשלח אל אנכידו? (חברו הפרא של גלגמש. הגרסה הקדומה הנוספת ל'אם לא תאכל – יבוא שוטר') מכונן שלוש אשמורות הלילה. לאמר: 'לו תתפסנו זו אשר לכדה את הצביה. לו תלכדנו זו אשר לכדה את העופר' (כלומר הלוואי והשינה תלכוד גם אותו). בשדה לו יתן לו שנתו עובר אורח. ההולך אחר השוורים, שנתו לו יעניק לו. עד אשר תעירנו אמו – אל יקיץ (ושורת הסבר) לחש לילד הבוכה (סוף ציטוט).

כשהשירים לא עוזרים עוברים לִלְחָשִים, שמתפקדים גם כלחש וגם כסוג של שיר ערש, בעצם החזרה המונוטונית עליהם שוב ושוב. (ציטוט): לחש! יושב אפלה לא רואה אור שמש (שוכן הרחם כאמור) יצאת וראית אור שמש. לו תנוח כמו מי אגם. לו תנום כמו עופר בן צביה. עד אשר תזרח השמש – תתיר קורי שנתך (סוף ציטוט).

והנה עוד לחש, שכל הורה יכול להזדהות עמו (ציטוט): לחש! התינוק אשר הרגיש את אביו.  העלה דמעות בעיני אמו. לקול צעקתו, לקול צעקת בכיו התחלחל שור הבר. נבהל אאה (אל מי התהום החכמה והמאגיה) נבהל אאה ולא ינום (ואני מזכיר, שבפעם האחרונה שלא נתנו לאלים לישון, התחילה מלחמת הכל בכל ב'אנומה אליש'. בפרק עתידי נרחיב בנושא). אישתר (אלת האהבה, הפריון והמלחמה) לא תאחזנה שינה. לו יתנו לו שינה כמו עופר אחוז תנומה. בן הצביה ילודת השדה. לו יתן לך שנתו, כהולך עלי אורח ודרך (סוף ציטוט).

ונסיים בלחש ארוך מעט אותו יש לומר שלוש פעמים (ציטוט): יושב אפלה ולא אור, יצא וראה אור שמש. למה יצרח ואמו תבכה? אַנְתוּ (אשת אנו אל השמים)  תרדנה בשמים דמעותיה: (והנה דבריה) 'מיהו זה אשר ירים בארץ קול צעקה? אם כלב הוא – לו ישליכו לו פרוסה. אם ציפור הוא – לו יטילו בו אבן. אם ילוד אנוש שובב הוא – לו ילחשו עליו את לחש אנו ואנתו. לו ישכב אביו, לו ישלים שנת אמו העושה במלאכה, לו תשלים מלאכתה [זה מזכיר את מזמור 'אשת חיל' במשלי. (ציטוט): וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ...  דלגתי קצת לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ (סוף ציטוט בתוך ציטוט). ונמשיך]. הלחש לא שלי הוא, לחש אאה ואַסַלֻחִי הוא (אסלוחי הוא בנו של אאה ומוכר יותר כמרדוך מלך האלים). לחש דַמו וגֻלָה הוא (דמו הוא דומוזי או תמוז אל הפריון המת וחי לסירוגין, וגולה אמו. שניהם נחשבו כאלי רפואה) לחש נִנְגִרִמַה גבירת הלחש. הם הגידוהו ואוכי עניתי אחריהם. לחש להרגעת התינוק (והנה הערה מעניינת בסוף הקטע) וזה מעשה הקסם: תאמר לחש זה שלוש פעמים (סוף ציטוט).

חבר מועצת החכמים ליאור סלע, טרח ומצא שיר ערש שומרי ביוטיוב. בואו נשמע שיר ערש בשומרית. השיר מוקדש לבנו של שולגי, לפי תארכנו את הפרק. איפה תשמעו שירים בשומרית? רק פה אצלנו! ב'דבר היום' J

קטע מהשיר

תודה לזמרת האלמונית שאת שמה לא הצלחתי לברר.

אני בטוח שכל הורה מכיר, מבין ומזדהה עם שירים וּלְחָשִים אלה. מי יתן שמרדוך, נבו, נרגל ושאר חבריהם יעניקו מנוחת לילה טובה לכם וּלְצֶאֶצָאיכֵם.

Accessibility