Skip to content

1 נגד 400 – מיכיהו בן ימלה

אחאב מלך ישראל ישב בשומרון.

חברו, יהושפט מלך יהודה בא לבקרו.

לפתע נזכר אחאב:

"הַיְדַעְתֶּם, כִּי-לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד!

וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים--מִקַּחַת אֹתָהּ, מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם?".

'חברים, רמות גלעד שלנו.

לא יתכן שנסכים לכיבוש הארמי!'.

אחאב הבין שלבד זה יהיה קצת קשה.

אז הוא פנה מיד אל חברו יהושפט:

"הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה, רָמֹת גִּלְעָד?".

יהושפט לא היסס לרגע:

"כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ".

'אחאב היקר – ברור שאבוא איתך'.

אבל יהושפט ביקש לדרוש בה'.

בכל זאת, מלחמה וזה.

כדאי שנדע אם אלהים בעד או נגד. מה, לא?

אחאב נעתר מיד. גם הוא רצה לדעת:

"וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִיאִים,

כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ,

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:

'הַאֵלֵךְ עַל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל?'

וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה, וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ".

ארבע מאות נביאים (!) הבטיחו הצלחה.

מה צריך יותר יותר מזה?

יאללה קדימה הסתער.

אבל יהושפט היה ספקן.

ארבע מאות איש האומרים אותו דבר

זה נראה לו קצת חשוד, בלשון המעטה.

"וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, 'הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה, עוֹד?

וְנִדְרְשָׁה, מֵאֹתו'ֹ".

'אחאב, אני לא מזלזל, חס וחלילה, בנביאים שלך.

אבל אני מחפש נביא אמיתי. לא אומר הן'.

למרבה ההפתעה יש אחד כזה בדיוק.

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט

'עוֹד אִישׁ-אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה מֵאֹתוֹ.

וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו, כִּי לֹא-יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם-רָע'".

זה בדיוק הבחור שיהושפט חיפש.

דווקא אותו אחד שהעז לנבא רעות לאחאב.

אותו הוא רוצה!

אין ברירה. בעל הברית מבקש,

ואחאב שלח להביא את מיכיהו.

ארבע מאות הנביאים הבינו שמשהו השתבש.

אז הם עברו לעזרי המחשה.

"וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן-כְּנַעֲנָה, קַרְנֵי בַרְזֶל;

וַיֹּאמֶר 'כֹּה-אָמַר יְהוָה,

בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת-אֲרָם עַד-כַּלֹּתָם'.

וְכָל-הַנְּבִאִים--נִבְּאִים כֵּן, לֵאמֹר: 

'עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד, וְהַצְלַח,

וְנָתַן יְהוָה, בְּיַד הַמֶּלֶךְ'".

שוב, הסכמה כללית נלהבת.

יהושפט הפך לספקן כפל כפליים.

על מנת לשמור על אחדות הדעה,

השליח תדרך את מיכיהו:

"הִנֵּה-נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים

פֶּה-אֶחָד טוֹב, אֶל-הַמֶּלֶךְ;

יְהִי-נָא דבריך (דְבָרְךָ), כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם-

-וְדִבַּרְתָּ טּוֹב".

'בחייך מיכיהו.

כולם מנבאים הצלחה.

אל תבאס, כן?'.

מיכיהו הנהן בנימוס ואמר,

שהוא יגיד את מה שה' יגיד לו להגיד.

מיכיהו ניצב בפני אחאב,

ונשאל האם לצאת למלחמה.

מיכיהו היה נחרץ!

"עֲלֵה וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ".

מיכיהו הצטרף אל שאר הנביאים.

הקונצנזוס היה מוחלט.

משהו בבטחון של אחאב התערער.

תשובת מיכיהו הפתיעה את אחאב.

מאוד הפתיעה אותו!

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ,

עַד-כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ: 

אֲשֶׁר לֹא-תְדַבֵּר אֵלַי,

רַק-אֱמֶת--בְּשֵׁם יְהוָה".

'אל תחרטט עלי!!!

ממך אני רוצה לשמוע את האמת.

רק את האמת.

שום דבר מלבד האמת'.

במשפט אחד קצר

גילה אחאב את דעתו על שאר הנביאים...

אחאב ביקש, אז בבקשה.

לבד, מול המון נביאים עויינים:

"רָאִיתִי אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל-הֶהָרִים,

כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה;

וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא-אֲדֹנִים לָאֵלֶּה,

יָשׁוּבוּ אִישׁ-לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם".

'אחאב היקר,

צבא ישראל יובס.

ואתה תיפול בקרב.

רצית אמת, קיבלת.

שמחתי לעזור'.

הגם שאחאב דרש את האמת

הרי האמת לא הייתה נעימה.

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוֹשָׁפָט:

'הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ,

לוֹא-יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם-רָע'".

הנביאים האחרים, שמיכיהו שם ללעג

לא טמנו ידם בצלחת:

"וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן-כְּנַעֲנָה,

וַיַּכֶּה אֶת-מִיכָיְהוּ עַל-הַלֶּחִי;

וַיֹּאמֶר, 'אֵי-זֶה עָבַר רוּחַ-יְהוָה מֵאִתִּי

לְדַבֵּר אוֹתָךְ?'".

מיכיהו חטף סטירת לחי מצלצלת.

אך לא נסוג מדעתו.

המלך נקט צעד נגד מיכיהו.

מסר ברור למי שיפר את אחדות הדעים.

"שִׂימוּ אֶת-זֶה, בֵּית הַכֶּלֶא;

וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ, וּמַיִם לַחַץ,

עַד, בֹּאִי בְשָׁלוֹם".

כצפוי אחאב נפל בקרב.

חץ אקראי פגע בו, והוא מת מאובדן דם.

הלקח מסיפור זה ברור.

אמונה בצדקת הדרך היא חיסון נגד לחץ חברתי.

 

ואתם, האם אתם יודעים מהי צדקת הדרך שלכם?

האם אתם יודעים לעמוד על דעתכם גם כשכולם חושבים אחרת?

האם אתם יודעים לא להיכנע ללחץ חברתי בנושאים החיוניים לכם?

 

לחץ חברתי הוא כלי הישרדותי רב ערך.

אם כולם בורחים ימינה, גם אני ארוץ איתם

ולא אפנה שמאלה כדי לברר מה יש שם.

לחץ חברתי גם מקצר את עקומת הלמידה.

אם כולם נכנסים למסעדה מסוימת, ולא לזו שלידה

סביר שלא אתנדב לבדוק מה קורה במסעדה השניה.

כשדעת הכלל (או הרוב) מנוגדת לשלנו

יש לנו נטיה לקבל את דעת הכלל.

ברוב המקרים זה בסדר.

אבל, לפעמים זה יכול להניב תוצאות גרועות.

לפעמים 'חכמת ההמונים' מתגלה כ'טיפשות ההמונים'.

בטח ובטח כשדעת הכלל מנוגדת לערכינו.

מנוגדת לתפיסת עולמנו.

עמידה על העקרונות (איש איש ועקרונותיו)

גם ובעיקר כשהם מנוגדים לדעת הכלל

תגדיל בראייה הכוללת, את סיכויי ההצלחה שלנו.

במשפחה, בעבודה, בלימודים, בקריירה והיכן לא?

(בתמונה: המתחם המלכותי בשומרון בירת אחאב).

האם תרצו תכנים נוספים שמאירים את התנ"ך וההיסטוריה באור מוחשי ומעשי יותר?

או אולי תחפצו ליטול חלק בסיורים הסדירים שלי?

או שמא תבקשו להזמין סיורי איכות מהנים ומעניינים ברחבי ארצנו המופלאה ואתריה ההיסטוריים?

כמובן שתמיד כדאי להזמין הרצאות והדרכות לארגון, לקבוצה או לחברה שלכם?

והכי מומלץ לעשות מנוי לאתר שלי!

)למנויי האתר יש הנחה בסיורים!!!)

כתבו לי בדואל חוזר או לדואל ilan@ilanabc.co.il את הנייד שלכם

ואתקשר אליכם בהקדם –

או התקשרו עכשיו ל- 052-3464376

שלכם,

ד"ר אילן אבקסיס

סופר, היסטוריון, מורה דרך מוסמך ומומחה בינלאומי לתנ"ך ולמזרח קדום.

נגישות