לכבוד חודש אדר, והשנה יש לנו שניים בלי עין הרע, נעסוק בעיקר בפרס. מילים פרסיות בעברית. רשימת המילים ממקור פרסי בעברית היא מכובדת ומרשימה, ואנו נתמקד בעיקר במילים, שמופיעות כבר במקרא. אל נכון בעיקר בספרי המקרא המאוחרים, שנכתבו בימי בית שני, כלומר בתקופה הפרסית. ובמספרים: 539 עד 331 לפני הספירה. כלומר דברי הימים, עזרא ונחמיה, קהלת, דניאל וכמובן מגילת אסתר.
המילה הראשונה לפרק זה נזכרת בספר עזרא, בתיאור ביצוע הצהרת כורש (ציטוט): וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ, הוֹצִיא אֶת-כְּלֵי בֵית-יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. ח וַיּוֹצִיאֵם, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, עַל-יַד, מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר; וַיִּסְפְּרֵם, לְשֵׁשְׁבַּצַּר, הַנָּשִׂיא, לִיהוּדָה (סוף ציטוט. עז' א' 7 – 8). גזבר- נושא האוצר, כלומר הממונה על עניני הפיננסים למינהם.
בתיאור ההכנות לבניית הבית הראשון בספר דברי הימים נכתב (ציטוט): וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו, וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים--וּבֵית הַכַּפֹּרֶת (סוף ציטוט. דה"א כ"ח 11). גנזך – בית אוצר. מאוחר יותר במשמעות של שמירה והטמנה, לאו דווקא של כסף, אלא באופן כללי. מסמכים בעיקר.
מילה נוספת: אבא נהייתי דוס. 'דוס' היא ההגיה האשכנזית למילה 'דת', מילה שמשמעה 'חוק, פקודת המלך או משפט. (ציטוט): וַיְהִי, בְּהִשָּׁמַע דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל-יַד הֵגָי; וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים (סוף ציטוט. אס' ב' 8).
ואם כבר אנו באוירת פורים הרי (ציטוט): גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים--בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (סוף ציטוט. אס' א' 9). פירוש השם 'ושתי' הוא 'הנחשקת'. סביר שאין מדובר בשם, אלא בתואר שניתן לה, והובן שלא כהלכה על ידי המחבר המקראי שלא ידע פרסית.
מילה נוספת. מי יודע מדוע לובשת הזברה פיג'מה. (ציטוט) בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ, כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פטישיהון (פַּטְּשֵׁיהוֹן), וְכַרְבְּלָתְהוֹן, וּלְבֻשֵׁיהוֹן; וּרְמִיו, לְגוֹא-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא (סוף ציטוט. דנ' ג' 21). ובתרגום לעברית:. אֲזַי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה נִכְפְּתוּ בְּשִׂמְלוֹתֵיהֶם, כָּתְנוֹתֵיהֶם, מִגְבְּעוֹתֵיהֶם וּלְבוּשֵׁיהֶם וְהָשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת
סרבל – מכנסיים בפרסית, והיום בגד לכל הגוף.
אותו שיר משתמש בעוד מילה פרסית אותו שיר. פיז'מה: מילולית: לבוש לרגל.
והנה בנגיעה ישירה לפורים. (ציטוט): בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא-חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן (סוף ציטוט אס' ג' 7). פור – אבן קטנה או חרס כלשהו, לצור הטלת גורל. המקור הוא כנראה אכדי
המילה הבאה: בפרדס ליד השוקת. פרדס – שטח מוקף בו צדים חיות. בהשאלה מטע פירות. ציטוט משיר השירים: מאיר אריאל. מכאן המילה האנגלית paradise. וכן הישוב פורדיס.
ואם בחקלאות עסקינן הרי: הבית של פיסטוק. פיסטוק במשמעו המודרני. מה שמכונה במקרא 'בוטנים' ככל הנראה. הבוטן של ימנו הוא צמח שהגיע מאמריקה.
המילה הבאה: הבלתי מאושרים. בדברי הימים נכתב בתיאור מחלקות הלויים (ציטוט): לַפַּרְבָּר, לַמַּעֲרָב--אַרְבָּעָה, לַמְסִלָּה, שְׁנַיִם, לַפַּרְבָּר (סוף ציטוט. דה"א כ"ו 18). פרבר בבי"ת או בשני ו"ו – ביתן. היום במשמעות של שכונה בעיבורי העיר.
המילה הבאה: שבע פעמים יפול צדיק. פתגם משמעו פסק דין, פקודה או גזירה (ציטוט): וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, כִּי רַבָּה הִיא; וְכָל-הַנָּשִׁים, יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן--לְמִגָּדוֹל, וְעַד-קָטָן. (סוף ציטוט אס' א' 20).
ושוב נזדקק לגשש החיוור: מעל למצופה. קיוסק משמעו ארמון, או אכסדרה. איזה פיחות חל במעמד המילה הזו, לא ייאמן!
ונגיעה קלה באיינשטיין תרתי משמע, שעסק בזמן: אריק איינשטיין. המילה נגזרה משרש פרסי במשמעות 'ללכת'. (ציטוט): לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם (סוף ציטוט קה' ג' 1).
שם אחרון הוא קראת לי אסתר. הסברה המקובלת היא כי, אסתר נגזרה משמה של האלילה הבבלית אישתר. אבל לא מן הנמנע בכי, השם נגזר מהמילה stara, 'כוכב' בפרסית עתיקה. מעתה אל תאמרו 'מגילת אסתר', אלא ' מגילת כוכבה' J שמה העברי הוא הדסה כזכור, והדס נקשר לאלת הפריון והאהבה.
לסיום עוד כמה מילים שלא נדון בהן (ויש עוד אגב), אך יוזכרו בקצרה, עם משמעותן בפרזית:
שח-מט – המלך נדהם, ולא מת, כמו שנהוג לחשוב. בגלל הדמיון ל'מת' בעברית נפוץ ההסבר השגוי.
אישפז – שמשמעו אירוח או בית הארחה. מכאן האושפיזין הידועים של סוכות. מילה זו מוכרת גם בשפות אירופה כ hospis וכמובן hospital.
אשכרה –דבר ידוע, גלוי.
אתרוג – צבע ירקרק צהבהב. לתשומת ליבו של המאזין אמנון אברמוביץ'.
בוסתן –גן סגור בחצר בית. פטיו בלשון ימנו.
בלגן – מילולית: חדר גבוה כלומר עליית גג.
ורד – הפרח שנפוץ במחוזותינו בט"ו באב וביומו של ולנטיין.
חאקי – אבק. ומכאן שם לצבע האפרפר.
לימון – כינוי כללי לכלל פירות ההדר באשר הם,
ולבסוף נסיים בטעם מתוק ילדה סוכר. סוכר. גם מלה פרסית.
שיהיה לכם, בעוד חודש, חג שמח ומתוק.
בפרק הושמעו קטעים מהשרים: 'אבא נהייתי דוס' של עדי רן. 'מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה' של ע. הלל, בביצוע מתוך התכנית המיתולוגית 'מה פתאום?'. בפרדס ליד השוקת של יורם טהרלב, בביצוע יהורם גאון. 'שדות גולדברג' של הגדול מכולם מאיר אריאל. 'הבית של פיסטוק' מאת לאה נאור בביצוע אילנית. 'הבלתי מאושרים' מאת יורם טהרלב בביצוע להקת פיקוד מרכז. 'החיים כפתגם' מאת יוסי בנאי בביצוע הגשש החיוור. 'זאת שמעל לכל המצופה' מאת דני סנדרסון גם בביצוע הגשש החיוור. 'פסק זמן' מאת אריק איינשטיין. 'קראת לי אסתר' מאת אתי אנקרי. ו'ילדה סוכר' של דני ניב.
