ט"ו באדר משמעו פורים, אז חג שמח לכולם. ומה מתבקש יותר בפורים מאשר לדון בגיבורים הנשכחים של המגילה, אנשים שקיימו את הפסוק 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה', והכוונה היא לעשרת בני המן רעשן כמובן.
מגילת אסתר היא ספר מרתק, ואם אזכור, אז בפורים בשנה הבאה אקדיש לה פרק שלם. גיבורי המגילה הראשיים הם: אסתר כמובן, מרדכי, אחשורוש והמן. רעשן סביבם סובבים כמו להקת זאבים המשחרים לטרף, גיבורי משנה רבים ומגוונים כגון: ושתי, בגתן ותרש, זרש, הגי הסריס, חרבונא זכור לטוב ועוד. בין גיבורי משנה אלו נמנים גם עשרת בני המן רעשן, שהציצו לרגע קל בין השורות ומיד נתלו יחד עם אביהם.
שמות בני המן רעשן מופיעים במקרא בצורה הקרויה 'אריח' בלשון חז"ל. כלומר בטור ימין שמות הבנים, ואילו בטור שמאל עם רווח גדול בין הטורים ('לבנה' בלשון חז"ל), וו"ו החיבור יחד עם סמן מושא ישיר מיודע (במילים אחרות 'ואת'). סידור זה נזכר כבר במסכת סופרים (אחת המסכתות הקטנות בתלמוד העוסקת בהלכות כתיבת ספר תורה). (ציטוט): עשרת בני המן ומלכי כנען (הנזכרים ביהושע פרק י"ב) נכתבין אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה (סוף ציטוט. סופרים יג ב).
שמות בני המן מופיעים בתרגומים העתיקים במגוון צורות משובשות. ככה זה, כשהמעתיק לא מבין פרסית עתיקה. אולם, לגבי רוב השמות ניתן למצוא הסבר מניח את הדעת למשמעות השם, בהתבסס על הפרסית העתיקה.
נקרא קודם כל את השמות. אם בין מאזיננו יש נשים בהריון, או בני זוגן, מי יודע, אולי יבוא לכם רעיון לשם מקורי וייחודי. ואם לא, תמיד אפשר לשבת בארומה חצי שעה ולקבל מגוון רעיונות. אתחיל שני פסוקים קודם (ציטוט): וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל-אֹיְבֵיהֶם מַכַּת-חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם. ו וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ. והנה זה מתחיל: ז וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא, וְאֵת דַּלְפוֹן, וְאֵת אַסְפָּתָא, ח וְאֵת
פּוֹרָתָא, וְאֵת אֲדַלְיָא, וְאֵת אֲרִידָתָא, ט וְאֵת פַּרְמַשְׁתָּא, וְאֵת אֲרִיסַי, וְאֵת אֲרִידַי, וְאֵת וַיְזָתָא. י עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן רעשן בֶּן-הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת-יָדָם (סוף ציטוט. אסתר ט' 5 – 10).
פַּרְשַׁנְדָּתָא - כפי הנראה יש לגזור את שמו מ faršana – data שמובנו בפרסית עתיקה, 'הנשאל'. חותם ארמי מהתקופה הפרסית מכיל את הכתובת: פרשנדת בן אתרדת'. במדרש נכתב, שפרדשנדתא הוא זה שדאג לעץ עליו תכננו לתלות את מרדכי (ציטוט): שהיה בנו (של המן הכוונה. רעשן) פרשנדתא הגמון בקרדוניא (היא ארץ אררט) ונטל נסר (כלומר חתיכה) אחד מתיבתו של נח שהיה ארכו של נסר חמשים אמה (סוף ציטוט. ילקוט שמעוני על מגילת אסתר רמז תתרנו).
באופן מוזר משהו, אחד מכינוייו של רבי שלמה יצחקי, הלוא הוא רש"י גדול פרשני המקרא בימי הביניים ובכלל, הוא 'פרשנדתא' פרשן הדת. איך שגלגל מסתובב לו J
דַּלְפוֹן – לא ברור. יש הגוזרים את שמו מ Dvara pavan, שמשמעו בפרסית 'שומר השער', בחילופי למנ"ר במקרה שלנו ר' ול'). יש הסבורים כי זהו השם האכדי – Dullupu 'בעל נדודי השינה'. שני ההסברים מתאימים למגילה. נראה כי התחילית 'דל' גרמה למילה 'דלפון' להפוך לשם עצם נרדף לעני. ודלפונים כידוע סובלים מנדודי שינה.
אַסְפָּתָא – כפי הנראה קיצור של Aspa-data. Aspa משמעו 'סוס' בפרסית עתיקה, והסיומת dat או data. כלומר 'סוסי' או משהו כזה. שם לא רע לסוסי משטרת ישראל. ואני וידוע 'גדי בן סוסי', אחד מרגלים ששלח משה רבנו עליו השלום. וכן מוכר הסרט האילם'הרפתקאותיו של גדי בן סוסי', שהוא הסרט המונפש השני שנוצר בארץ ישראל ב-1931.
פּוֹרָתָא – באווסטה (avesta) כתבי הקודש של דת זרתוסטרה נזכר המונח pouruta שמשמעו 'רכס הרים'. בסנסקריט זהו שם פרטי של אדם. יש הסבורים כי מדובר ב paura + data. ושמעמו 'הנדיב', או 'הנותן הרבה'
אֲדַלְיָא – יש הגוזרים את השם משם פרסי מאוחר (מימי הממלכה הסאסנית) Adolius, ויש הסבורים ואני עמם) שהשם נגזר מ adalya, כלומר 'המערבי'.
אֲרִידָתָא – כפי הנראה aryadata כלומר 'יליד הגזע הארי'. הגזע הארי, ממנו גזור השם 'אירן' כלומר 'מולדת הארים', מקורו באותם שבטים אירנים, שהצורר האוסטרי לא נמנה עליהם. מי שמדמיין 'ארי' כבלונדיני כמו היטלר, רזה כמו גרינג, תכול עיניים כמו אייכמן וזקוף כמו גבלס, שיחשוב שוב...
פַּרְמַשְׁתָּא - שם לא ברור. ניתן לגזור אותו בדוחק מ para –ma – išta. כלומר 'המקדים ביותר'. לא להיט, אבל אין משהו טוב יותר.
אֲרִיסַי - כפי הנראה arya – saya 'המתגורר בין הארים'.
אֲרִידַי - עוד שם שהיטלר היה אוהב, arya – daya 'מטפל בארים', או 'בעל מבט ארי'.
וַיְזָתָא – כפי הנראה נגזר מ- vayazata כלומר 'בן הגיל' כלומר הבן הצעיר (מתאים למקומו ברשימה). יש הסבורים כי השם נובע מ- Vahyar – data עם חילופי ד' וז' מקובלים (כמו זהב בעברית ודהב בערבית). כלומר 'זה שנולד יותר טוב'.
בדומה לדלפון גם וייזתא הפך לשם עצם, מילה נרדפת לשלומיאל, ובעברית צה"לית הכינוי לדופן הנוספת של הנגמ"ש שנועדה ליזום (כלומר להפעיל) מטענים חלולים הנורים על הנגמ"ש, על מנת שיתפוצצו מחוץ לנגמ"ש ולא בתוכו. בפועל מדובר בשטח אכסון נוסף לציוד מגוון. החל באלונקה, המשך במנות קרב וכלה ברשת הסוואה.
