פרק 7

בפרק זה אנו ממשיכים לשוחח על ישו הצעיר, ועל הסביב הגיאוגרפית בה גדל. נצרת הכחושה לעומת ציפורי החסונה.

האזנה נעימה.

Buy Me a Coffee at ko-fi.com


powered by podcast garden

הורדה

קריאה: (באופן טבעי שיחה חופשית סוטה פה ושם מהתמליל, אך התמליל משקף נאמנה את רוח הדברים).

ציפורי העיר הגדולה

אילן: שלום דני זה דיגר. מה שלומך?

דני: מצוין, תודה. שלום אילן דה טיצ'ר. ואתה?

אילן: מעולה. בפעם שעברה דיברנו על ילדותו האבודה משהו של ישו. הזכרנו גם, שישו, לפחות מבחינה מתי, ברח למצרים. דיברנו על כך שהוא גדל בנצרת, ושלפי לוקס ישו ינוקא ביקר פעמיים בבית המקדש בירושלים.

דני: נכון.

אילן:   חתיכת מסע זה מנצרת לירושלים באותם ימים לא?

דני: אכן. צריך להבין שאנשים באותם ימים בילו ימים על הדרכים. הולכים ברגל, או על גב חמור, לא בטוח מה יותר מעייף.. אבל איך שלא מסתכלים על זה, מדובר במסע בן כשלושה ימים.. לכל כיוון..

אילן: מתיש!

דני: אכן, אבל מצוות העליה לרגל מרוממת את הרוח, ועוזרת להתגבר על כל הקשיים!

אילן: אמן. ויש לנו מושג באיזה ציר הם הלכו? עלו על כביש שש במחלף יקנעם?

דני: בדיוק.. אבל האמת שגם אז זה עלה כסף.. השימוש בצירים, ובמיוחד בגשרים, היו כרוכים בתשלום. הרומים בנו את מערכת הצירים לשני צרכים – ניוד הצבא במידה ויש צורך לדכא מרידה או רצון לכבוש שטח חדש, וביום יום לגבות דמי תשלום.

אילן: וזה מזכיר את האמירה המפורסמת בתלמוד: פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס (שבת לג ע"ב).

דני: נכון!

אילן: רגע, אז היו מצלמים את התחת של החמור ושולחים את החשבון עם יונה?

דני: בדיוק. פיענחת את השיטה!

אילן: ויש לנו עדויות ארכיאולוגיות לצירי התנועה הללו? נותרו שרידים משמעותיים מהם? ליד המושב שלי יש אתר של אבני מיל.

דני: או… מחקר הצירים בארץ הקודש בתקופה הרומית הוא נושא מרתק. ישנם למשל שני קטעי מעלות חצובים בסלע ב"דרך הקיסר" בשפלה, ו"מעלה העקרבים" הרומי. יש גם קטע סלול המסתתר מאחרי צומת גולני.

אילן: באמת?

דני: כן. הבעיה היא שקשה ללא כתובות או מקורות כתובים לקבוע מתי הם נסללו או נחצבו. מחקר אבני המיל שנמצאו ברחבי ארץ ישראל מעידים שהסדרת הצירים נעשתה לראשונה רק בימי אספסיאנוס, ואחריו נעשו מבצעי מעצ רומיים נוספים בימי ספטימיוס סוורוס, וימי קונסטנטין. אבל אין עדות היסטוריות, כמה שידוע לי, לצירים סלולים בימיו של ישו. זה לא אומר שלא היה, אבל המחקר טרם איתר לכך עדויות.

אילן: אז מה עם עדויות ארכיאולוגיות לנושאים אחרים? האם יש לנו עדויות למשל למקום הבריחה של המשפחה למצרים?

דני: ובכן אילן, ידידי, סמוך על הנצרות שהיא תמצא דרך "לזהות" נקודה מסוימת במצרים ולקדש אותה. והנקודה הזו  אכן קיימת בלב קהיר, בסמוך לבית הכנסת העתיק של קהיר. המקום מכונה "הכנסייה התלויה", ובמערה מתחתיה, לפי מסורת קופטית מהתקופה הביזנטית, "המשפחה הקדושה" כפי שהם מכנים אותה, הסתתרה עד כלות זעם, קרי מות המלך הורדוס.

אילן:  נו, ויש דברים בגו?

דני: יש מערה בגו. זה כל מה שאני יודע.. ואילן, זה נכון לרוב המוחלט של מה שמכונה "אתרי קודש נוצרים". הם בעצם נוצרו במאה הרביעית לסה"נ, לכל המוקדם, ואין לנו כיום דרך לדעת אם במשך שלוש מאות שנה מאז שהארועים התרחשו, מישהו שימר את הזיהוי של המקום הנכון. כשנדבר על כנסיית הקבר נדבר על ניסים ונפלאות שארעו כדי לשכנע את הקיסרית שהיא אכן זיהתה את המקום הנכון, כי כאמור היא זיהתה המקום מאות שנים לאחר שהאירועים אירעו.

אילן: מה אתה אומר? אז כל אתרי הקודש הנוצרים הם אולי פיקציה שהומצאה מאות שנים מאוחר יותר?

דני: יש חשש כזה. וזה גם הנושא המרכזי של הקורס שאני מלמד באוניברסיטה מידי קיץ – הארכיאולוגיה של הברית החדשה. בקורס הזה, בין השאר, אנחנו בודקים העדויות הארכיאולוגיות בכל אתר ואתר הטוען להיות מזוהה אם ארוע כזה או אחר מהברית החדשה, ומאמתים את המסורת מול העדויות הארכיאולוגיות.

אילן: זה בהחלט מזכיר את קברי הצדיקים אצלנו. למעשה הצדיק היחיד שאני יכול לומר לך בודאות מוחלטת שהוא קבר ש זה הבבא סאלי. הוא מת ב-1984, ואין ספק שגופתו היא היא הטמונה במתח הקבר בנתיבות. אבל בוא נחזור לעניננו. אז מה יש לנו למשל בנצרת?

דני: בנצרת יש לנו שני מתחמים מקודשים. האחד הוא כיום הכנסייה הגדולה ביותר בישראל ואולי במזרח התיכון, והיא מכונה "כנסיית הבשורה". בבסיס כנסיית הענק מערה שבה, לפי מסורת מקומית, המלאך גבריאל נגלה למרים, והודיע לה לפי לוקס "שמחי ברוכת החסד, יהוה עמך" לדעתי, כדי שהמסר המלא יהיה ברור הוא גם הוסיף – "מזל טוב, את בהריון"..

אילן: נו, ויכול להיות שזה המקום הנכון?

דני: אני אישית מסופק, ומהסיבה הפשוטה שנאמר שהמלאך נגלה למרים "בביתה", ואם זה ארע שם, זאת אומרת שמרים חייתה במערה. לא בלתי אפשרי, אבל לא סביר. מערות היו מקומות איחסון, לא מקומות מגורים.

אילן: או קי, אז שם גם גדל ישו שלנו?

דני: לא בדיוק. לפי הסיפור מרים היא נערה בתולה בשלב הזה. לאחר עיבורה הניסי יוסף נושא אותה לאשה לאחר הסברים ממלאך. לפי המסורת המקומית מאחורי "כנסיית הבשורה" הענקית, כנסיית צנועה בהרבה במידותיה, ובקריפטה שלה ניתן לראות מערות אחסון, מתקן אחסון מים, וממול מזבח שבבסיסו נרשם "היכ סובדיטוס איליס" – "פה הוא ציית להם". ציטוט מלוקס ב 51 – "הוא נכנע למרותם". ישו היה ילד טוב!.

אילן: ופה יש עדויות ארכיאולוגיות התומכות במסורת?

דני: אז ככה, השלט בכניסה אומר שהמסורת היא שפה היתה הנגריה של יוסף, אלא שכמה שידוע לי אף משלחת לא מצאה באתר שרידי מקצוע או מסור. יותר מזה, מתחת לקריפטה מערכת מערות וממגורות, המרמזות על מגורי חקלאים, לא נגרים.

אילן: אז שוב אין לנו שום תימוכין ארכיאולוגים למסורת??

דני: לא במדויק, כי יש המזהים את מתקן איחסון המים שבמרכז הקריפטה כלא פחות ממקוה!. ואגב גם מול המערה שבבסיס "כנסיית הבשורה" מעין מתקן אחסון מים דומה, קרי מטויח, אבל עם גרם מדרגות צר המוביל לתוכו. האמת שזה לא דומה למקוואות שאנחנו מכירים בירושלים או קומראן, אבל אולי בגליל העדיפו עיצוב קצת שונה, ובכל מקרה גרם המדרגות מרמז שהמקום לא רק שימש לאגירת מים, אלא גם טבילה בהם!.

אילן: אז אתה מציע שאולי באמת ישו גדל בבית הזה?

דני: אני לא יכול להוכיח את זה, אבל אני משוכנע שמשפחה יהודית אכן חיתה באזור הזה במאה הראשונה לסה"נ.

אילן: יפה. אגב, אתה מכיר את אהרון אברהם קבק?

דני: לא. איך הוא קשור?

אילן: הוא כתב ספר בשם 'במשעול הצר', רומן היסטורי על חיי ישו. שני כרכים דקים יחסית. שם הוא התייחס באריכות לילדותו של ישו. אז כשאמרת לי בשיחה המקדימה, שאנחנו לא מכירים כמעט את ילדותו של ישו, אמרתי לעצמי, למה לא? אבל אז נזכרתי אחרי חצי שניה, שאני מכיר את ילדותו מהספר של קבק… הספר התגלגל לידי דרך אחת מערמות הספרים שאתה רואה פה ושם מושלכות ברחוב.. במשעול הצר' – דבר 1938

דני מעניין. לא הכרתי. יש לך עדיין את הספר?

אילן: כן.

דני: אז תביא שנשטוף את העיניים לפגישה הבאה שלנו, טוב?

אילן: קבענו!. אז יש בנצרת עוד עדויות ארכיאולוגיות שהן לישו, למשפחתו?

דני: אז חפירות שבוצעו לפני שנים ספורות ליד מתחם "כנסיית הבשורה" חשפו בית שמתוארך למאה הראשונה. שמא אלו השכנים? האם פה חייתה רכילאית הכפר שסיפרה לכולם שמרים הבתולה התחילה להשמין באופן מחשיד?.. ומענין שלא רחוק משם ידוע גם על מערת קבורה מהמאה הראשונה לסה"נ. כיום הוא במרתף של מנזר נשים. ולפי המסורת המקומית הוא מתחם הקבורה של יוסף, שכנראה נפטר כשישו היה בגיל צעיר שכן לא שומעים עליו אחרי העליה לרגל של ישו לבית המקדש בירושלים בגיל 12.

אילן:  וולא. עכשיו רגע, לבית המקדש של ימי ישו יש לנו עדויות ארכיאולוגיות?

דני: בודאי.. הסמל הלאומי-דתי הכי מפורסם במדינת ישראל..

אילן: נפתלי בנט?

דני: כמעט.. הכותל כמובן.. הכותל אינו אלא קיר תמך אדיר של רחבת הר הבית שנבנתה בימי הורדוס, זאת אומרת שישו ראה את קיר התמך הזה גם בביקורו בגיל 8 ימים, ובטח בביקור שלו בגיל 12.

אילן:  איזו שנה זו היתה?

דני: נו אילן.. שנת 12 לסה"נ..

אילן: מטורף, אנחנו שוכחים שהמנין העולמי, עד היום, בכל רחבי העולם, נסוב על הביוגרפיה של נשוא ההסכת  שלנו..

דני: אמת, ובעצם הוא מכויל לארוע מאד ספציפי שהתרחש כשישו היה בן 8 ימים..

אילן: קריאת שמו?!

דני: כן. ועוד משהו..

אילן:  ברית המילה.

דני: אכן.. המנין העולמי, ציר הזמן ברחבי הגלובוס, עד היום, נע סביב חיתוך עורלה של ילד יהודי קטן לפני כ2109.. הזוי לא?

אילן: אכן.. וכבר הזכרנו את זה, אבל אנקדוטה טובה היא כמו יין.. רק משתבחת..   אז בא נחזור לביקור ישו בירושלים בגיל 12  – מה הוא ראה?

דני: טוב לצערי תמונות לא עוברות טוב בהסכת, אבל אני ממליץ למאזינים בביקור הבא שלהם במוזיאון ישראל לגשת למתחם בו הוצב מחדש מודל 1:50 של ירושלים ערב פרוץ המרד היהודי הגדול, בשנת 66 לסה"נ.

אילן: אכן עזר לימודי מצוין, ששנינו סבבנו כתלמידי ארכיאולוגיה בקורסים של ימי בית שני.

דני: בהחלט. אני עד היום זוכר את הסקירה של פרופסור ישראל לוין סביב המודל!. בכל אופן בימי ישו החומה השלישית עוד לא הותקנה, אז ירושלים של ימי ישו לא כללה את אזור מוסררה של היום, אבל מתחם הר הבית ובית המקדש נראו, כנראה, כפי שהמודל מציג. מתחם ענק! בכל רחבי האימפריה הרומית לא היתה כזה מתחם פולחני גדול. 144 דונם, 20 מגרשי כדורגל, ומנגל אחד ענק אל מול המקדש, שם הוקרבו גם שני היונים לטקס "פדיון הבן" על לידת ישו לפי לוקס.

אילן:  ונסה לדמיין את ישו בן ה12 בעת ביקורו לבית המקדש, ודאי משתאה מכל הבניה הזאת!

דני:  אכן, כשאני חושב על זה אני נזכר איך אני, בגיל 14 ביקרתי לראשונה בניו-יורק, עם ההורים. ולאחד שבא מקיבוץ זה היה נראה כמו משהו מהחלל החיצון, לא פחות. מה היתה "העיר הגדולה" בשבילי – בית שאן.. שבשנות ה80 נראתה עוד יותר קטנה ופשוטה..

אילן: וזה מזכיר לי, שרציתי לשאול – כמה גדולה או קטנה היתה באמת נצרת במאה הראשונה לסה"נ?

דני:  טוב נצרת כיום היא מתחם אורבאני צפוף, ובמיוחד בעקבות מלחמת 1948, שהרבה ערבים מכפרים אחרים בגליל נהרו אליה, ובן-גוריון הורה לכוחות "לא לגעת" בנצרת מחשש לביקורת מהעולם הקתולי.

אילן: בן גוריון רמז למפקד חטיבה 7 בן דונקלמן (קצין יהודי מקנדה שעלה ארצה והצטרף לצה"ל) לעודד את הערבים לנטוש את העיר. דונקלמן דרש פקודה בכתב. אבל בן גוריון לא התכוון לתת פקודה כתובה. וכך נשארנו עם נצרת הערבית.

דני: באמת? מעניין. בכל אופן העיר התרחבה במהירות, וסקר ארכיאולוגי לא היה בדיוק בראש מעיניהם של אותם פליטים.. אבל אני אגיד לך את זה – יוסף בן מתתיה, פלאביוס יוספוס, היה "אלוף פיקוד הצפון" והכיר טוב מאד את הגליל, ומתאר בפירוט את ביצורי הישובים השונים בצפון לקראת בואם של הרומים. הוא מזכיר עשרות, אולי מאות ישובים – אבל אינו מזכיר את נצרת. זה לדעתי האינדיקציה הכי טובה לכמה קטנה וחסרת חשיבות היתה נצרת באותו זמן. אלמלא ישו, סביר שנצרת היתה נותרת תל חורבות קטן לאחר מסע החורבן של הרומים בשנת 66-70 לסה"נ.

ואפילו הברית החדשה רומזת לקטנותה של נצרת, שכן כשמבשרים בעיירה השכנה כנה שמנצרת בא המשיח מגיב בן המקום, נתנאל בר-תלמי, שלימים נהיה השליח ברתולמאו – "נצרת, משהו טוב יכול לצאת מנצרת?". זאת אומרת שאפילו השכן מכנה חשב שהישוב נצרת בימי ישו הוא ישוב קטן ופאתטי… אני מדמיין כמה בתים פזורים בעמק, מהמעיין לכיוון דרום.

אילן: אם כך איך אתה מסביר את מקצועו של אביו של ישו? נגר? למי הוא כבר יכול לנגר?

דני: אז קודם כל מי אמר שהוא היה נגר? המקצוע שלו כנגר הוא אידיאה באמנות נוצרות מערבית. הטקסט ביוונית אומר שהוא היה "טקטון", שזה מושג יותר כללי של יוצר או בנאי.

אילן: או קי, אז הוא היה בנאי, למי כבר יש לבנות בישוב כה קטן?

דני: או, פה הארכיאולוגיה סיפקה תשובה מענינת. יתכן ויוסף העדיף לעבוד בבנין באותם ימים במקום בחקלאות בשל פרויקט בניה מאד גדול שהתרחש באותם ימים במרחק 10 ק"מ בלבד מנצרת – ציפורי!

אילן: ציפורי? מה מתרחש בציפורי באותם ימים?

דני: או הו.. מה לא מתרחש.. קודם כל לאחר מות הורדוס יש תסיסה משיחית. אתה זוכר את יהודה הגלילי? זה שהזכרנו בפרק הראשון?

אילן: בטח. החבר של אתנורגא הרועה.

דני: לא ממש חבר. אבל כן, עוד עושה צרות מקצועי, שמרד ברומאים. כך או אחרת, מרכזו היה בציפורי. ואתה יכול לנחש מה קרה לציפורי.

אילן: הטיפול הרומי המנומס והעדין. חורבן, ומכירת תושבי לעבדות.

דני: בדיוק! מעניין לציין שבנו של הורדוס הגדול, הורדוס אנטיפס

אילן: זה שהוריד ליוחנן המטביל את הראש?

דני: בדיוק. אז כידוע הוא יורש את הגליל, ובין השאר הוא בונה את העיר ציפורי מחדש. ומפעל הבניה הזה מייצר הזדמנויות תעסוקתיות לכל תושבי הסביבה, כולל יוסוף אבו עיסא שלנו. לדעתי יוסף היה סתת, או בנאי, או משהו בסגנון. וישו שודאי התלווה אליו מידי פעם, נחשף בציפורי לתרבות רומא ויוון, ואולי גם לתרבות יהודית עשירה יותר. ככלות הכול אנחנו יודעים שבציפורי סביב המאה השלישית מושלם מפעל ענק של איסוף המשנה.

אילן: טוב, אבל זה יותר מאוחר, לא בימיו של ישו. אז רגע, ציפורי מוזכרת בברית החדשה?

דני: אז זהו, שלא. למרות שרבים סבורים שישו הכיר את העיר טוב, וביקר בה כמה פעמים, הברית החדשה לא טורחת להזכיר אותה אפילו פעם אחת!. ספר שנכתב על ציפורי בימי ישו ביטא את זה טוב מכל בכותרת הספר – Sepphoris, the forgotten city.

אילן: או קי, ומה אנחנו באמת יודעים על ציפורי בימי ישו? מה בכלל אנחנו יודעים על ציפורי מבחינה ארכיאולוגית.

דני: או, אז בגלל ההשערה הידועה שישו הכיר את ציפורי, כבר בשנות ה30 חוקר אמריקאי בשם לירוטי ווטרמן נובר בן בתי הכפר "ספורייה" ששכן על האקרופוליס של העיר העתיקה עד 1948,  וחושף למשל תיאטרון עתיק. ב1948 תושבי הכפר בורחים מאימת האצ"ל לנצרת, ועד היום יש שכונה במערב נצרת בשם "ספאפירה". האתר עצמו נהיה נגיש מעכשיו למחקר ארכיאולוגי, אך רק מאמצע שנות ה80 החל מפעל ארכיאולוגית משולבת של האוניברסיטה העברית ומשלחות של כמה אוניברסיטאות לחפור בציפורי.

אילן: נו? ומה מצאו?

דני: אז רוב הממצא הוא מהתקופה הביזנטית, קרי אפילו מאוחר לימי חתימת המשנה.

בעיר התחתית יש לנו קארדו ודקומנוס, חלוקה פנימית לאינסולות,

אילן: בוא והסבר למאזינים מה זה קרדו, דקומנוס ואינסולות.

דני: הקרדו הוא הרחוב הראשי( בד"כ צפון – דרום) והדקומנוס הוא הרחוב הראשי הנציב לו (מזרח – מערב). אינסלות – הבלוקים.

ומלבד זאת התגלו שרידי שתי כנסיות גדולות, אחת בנויה מעל מקדש רומי. החפירות חשפו גם את מספר רצפות הפסיפס הגדול ביותר שאי פעם התגלה באתר ארכיאולוגי בארץ-ישראל, מעל 50. אחד מהם, שנמצא באקרופוליס ומעל התאטרון מאד מפורסם באיכות שלו, ובעיקר בדמות הנשית עם מבט מסתורי על פניה –

אילן: ה"מונה ליזה" של הגליל!

דני: אמת.

אילן: אוקי, ומה מכל זה ניתן לשייך לימיו של ישו.

דני: אז זהו, שכמעט וכלום.. העיר במהלך שנות קיומה קברה ומיחזרה את הבינוי הגדול בימי הורדוס אנטיפס, והארכיאולוגים מתכתשים בינהם עד היום אם ומה ניתן לקשור לימיו של ישו. התאטרון למשל, שעיקרו כבר נחשף ע"י ווטרמן, מתוארך ע"י חלק מהחוקרים לימי ישו, ואחרים מתעקשים שהוא אינו קודם למאה השניה לסה"נ. לך תדע. וזו דווקא נקודה חשובה, כי ישו בדברי התוכחה שלו אהב להשתמש בביטוי "צבועים" או במקור היווני – "היפוקריטים". משמעותה המילולית של המילה היוונית הזו היא "תחת מסכה" והיא שימשה לתאר שחקני תאטרון!. עכשיו אם היה אכן תאטרון באותם ימים ברור מאיפה ישו נחשף למילה ולביטוי.  או נושא אחר שחוקרים קושרים שת ישו לציפורי הוא השימוש התכוף שלו במשלים של הלוואות והחזרים. סביר להניח שישו נחשף לבנקאות והלוואות בציפורי, העיר הגדולה.

אילן: אבל שוב, הברית החדשה לא טורחת להזכיר אותה אפילו פעם אחת?

דני: אמת, וחבל. שכן כל מקום המוזכר בברית החדשה מוביל לאוטובוסים של צליינים. אלפי אנשים ביום לעיתים, במיוחד בשנים האחרונות..

אילן: אבל אני זוכר מהקורס של הארכיאולוגיה של הצלבנים שיש משהוא שקושר את ישו לציפורי לא?

דני: אכן, בתקופה הצלבנית השתרשה מסורת שהורי מרים, חנה ויואכים, באו מציפורי, ועד היום ישנם שרידים מרשימים של "כנסית סנטה אנה" ממערב לאקרופוליס העירוני. אבל המסורת הזאת השתכחה, וכמעט שאין מבקרים אפילו רק לכנסיה.

אילן:   מרתק! אז התחלנו את היום באתר במצרים שמבוסס על מסורת מפוקפקת, וסיימנו באתר בעל היתכנות גבוהה להיות מקום שישו הכיר, והוא לא "על המפה" של קבוצות הצליינים.. נפלאות הם דרכי האל.. אז על מה נדבר בהקלטה הבאה?

דני: אני חושב שהגיע הזמן שנפגיש את ישו עם יוחנן. הארוע הקרדינלי מבחינת תאולוגית של איחוד שני הזרמים המשיחיים הללו, האיחוד שבעקבותיו ישו יתחיל בפעילותו המשיחית בצורה ציבורית וגלויה!. נדון בנסיונו של ישו לשכנע בכפרו נצרת, שהוא המשיח, ולבסוף ה"ההיג'רה" הגדולה של ישו, ההגירה מנצרת ל-

אילן: כפר נחום. או, זה אתר שהייתי רוצה להבין יותר טוב.

דני: ובצדק. זה אתר מרתק, ולא רק לנוצרים. הידעת שבכפר נחום התגלה בית הכנסת הכי הגדול והכי מפואר בכל ארץ ישראל מהעת העתיקה?

אילן: וולא, מתי ההקלטה הבאה??

דני: אז נפתח יומנים? אבל רגע לפני שיורדים משידור, קצת פרסומות – ד"ר אילן אבקסיס מרצה למקרא, וישמח להופיע בחוגי בית, ולהרצות על נושאי ארכיאולוגיה ומקרא. ולפני כמה ימים אילן, מהפך, היבעת את האפשרות שגם אתה תהיה מורה דרך. "גם אתה ברוטוס?"

אילן: מודה, מתחיל לדגדג לי גם להדריך בצורה מסודרת. ודני הרמן כבר מדריך שנים רבות, בעיקר תיירים ואורחים מחול של חברות הי-טק וכיוב. ניתן ללמוד על שרותי ההדרכה שלו באתר עם השם הכי מוזר למורה דרך – "דני דה דיגר" דוט קום. מאיפה הגיע השם זה דני?

דני: האמת שזו היתה בדיחה במשפחה, כינוי שהאח שלי הצמיד לי כשהחלטתי ללמוד ארכיאולוגיה . הוא התריס בפני youre going to be now Danny the Digger?

והוא צדק.. הייתי שנים רבות סטודנט לארכיאולוגיה, וכשהתחלתי להדריך הבנתי שהנישה שלי היא סיורים בדגש ארכיאולוגי, אז לקחתי את הכינוי הטיפשי הזה והפכתי אותו למותג.. והשאר היסטוריה..

אילן: יאללה, נשחרר את המאזינים. להתראות דני דה דיגר..

דני: להתראות אילן דה טיצר J